25 באוגוסט, 2009

אחרי העלמות של חודש וחצי החלטתי שהגיע הזמן לשבת על התחת ולהתחיל לכתוב בבולג הזה, שבינינו אם אני לא אזיז אותו הוא היה שומם כמו שהוא עכשיו. אז בשביל להעיר את הבלוג הזה החלטתי לסקר על אנימה (סוף סוף), והאנימה שזכתה לתשומת ליבי היא פאנדורה הארטס. באמת אנימה מיוחדת שאותי הצליחה למכר. המנגה נמצאתי אצלי בטופ 6. כן מה לעשות שמאל מסרב לתת לאנשים להשים מועדפים כמה שבא להם.
סיפרנו מתגלגל סביב אוז באזריאוס, ילד בן 15 ופלרטטן לא קטן שחלק מהחיים שלו הוא מבלה עם אחותו הקטנה והממש ממש חמודה (NOT) ולהפחיד בעזרת חתולים, להתעלל, להציק, ופשוט למרר את חייו המסכנים של עוזרו הצעיר גילברט (חח, איך הוצאתי אותו אמא’לה). כזה חמודי שהופך בעתיד לביש חמודי. החיים ממשיכים להם ואז ביום הכתרתו של עוז לגיל 15 (WTF? אבל נתעלם אחרי הכול היה חייב לקרות משהו.) הוא נשלח לכלא במיימד אחר על ידי חבורת אנשים, עם גלימות מסתוריות בטירוף, אל אביס. מיימד מחורפן שלא הייתם רוצים להיתקע שם עם איזה רוצח או חברה משוגעת לשעבר. בכול מקרה, ידידנו פוגש באליס. ילדונת צעירה שמזכירה ארנב, כן. שתקועה במקום הזה 100 שנה. אוז המסכן מוטרד על ידי הילדונת הלא כול כך תמימה הזאת ואחרי ששניהם חוזרים על ידי עזרה מגילברט (שששש. אנחנו עדיין לא יודעים שזה הוא) שמתגלה כרייבן הקשוח והאפל ואז שאנחנו מגלים שהוא גילברט, הוא הופך לביש צייצן שלא השתנה הרבה מאז שהיה קטן וחמודי. בכול מקרה שניהם חוזרים אחרי 10 שנים ואוז מגלה ש-הכול- השתנה.
אני מאוהבת בחרא הזה ולא, לא בגלל גילברט, לאאאא…. בכול מקרה הדבר הזה אדיר. אני אוהבת את אוז הוא כזה מאמי וחמוד. אליס ממש אדירה, חליתי עליה איזה מיליון מחלות. בריק כול כך אבל כול כך אדיררר, פשוט דמות שקל לאהוב. ושארון… בעעעעע. האנימציה לא מצא חן בעיני, למרות שהוא היה דומה לציור. כנראה האיכות הציקה לי וזהו. נופים… טוב זה לא מבית הייאו מיזאקי אבל לא ממש שמתי לב לנופים כי התעסקתי יותר בלבהות עם ריר בגילברט. סתם. לא. טוב בקשר לשירים את הפתיח ממש אהבתי. ולקח לי הרבה זמן לאהוב אותו. אל תשאלו למה, נראה לי זה פסיכולוגי מה שיש לי. את הסיום -לא אהבתי בכלל- או שכחתי לציין שיש שם וילסנט… האאא וילסנט. וג’ק. ג’קקקקק ~הצפת ריייר~ סליחה על הפאנגליזיות שהייתה בפוסט הזה.
מאת hainechan ב-25 באוגוסט, 2009, נושאים: כללי
עדיין אין תגובות
16 ביולי, 2009
-אזהרה ככול הנראה זה גם היה עם ספויילרים-

מאקוטו קונה היא נערה רגילה ומרושלת למדי, שהחיים שלה תמיד היו חסרי מזל. אבל עד אותו יום המזל (יום מיוחד ביפן שבו יש מזל) החיים של מאקוטו הופכים… לפחות רעים בגלל שמאקוטו גילתה שהיא יכולה ‘לקפוץ’ בזמן, כלומר היא מסוגלת לחזור אחורה בזמן. מאותו היום מאקוטו הוכפת את חייה לקלים יותר, וחסרי דאגות. אבל לכול דבר יש סוף. מאקוטו מנצלת כול רגע ביכולת הזאת, מבלי להבין שהיא פוגעת באחרים. בעיקר בחברה הטוב צ’יאקי מאמיה, שמציע למאקוטו לצאת איתו, תוך כדי דיבור איתה על “מה יקרה אם היה לקוסקה חברה” (קוסקה הוא חבר של מאקוטו וצ’יאקי. שיותר מאוחר הוא קיבל הרצעת אהבה) מאקוטו כמובן משתמשת ביכולת שלה כדי למנוע מצ’יאקי לשאול אותה זאת (וכמובן שזה לא הולך בקלות). אחרי התיעצות עם דדותה (שכן היא יודעת שמאקוטו יכולה לקפוץ בזמן) מאקוטו מחליטה שהיא לא יכולה להיות עם צ’יאקי, כיוון שהיא לא מצליחה לדמיין את עצמה חברה שלו, מאשר ידידה שלו. אך עם הזמן שעובר, מאקוטו מגלה שהיא ביזבזה את כול הקפיצות שלה (שבכול קפיצה יורד לה 10 נקודות. היה לה בהתחלה 100 נקודות) ויותר מזה היא מגלה שצ’יאקי הוא מהעתיד. והוא חזר בזמן בשביל לראות ציור חשוב שנשרף בשרפה. מאקוטו מגלה שהיא זאת שהשתמשה במכונת הזמן של צ’יאקי, ובגלל זה היא יכלה לקפוץ בזמן, ובגלל זה צ’יאקי לא יכול לחזור לתקופה שלו. בגלל שמאקוטו התמשה בכול בקפיצות זמן האלו צ’יאקי נעלם אחרי שהוא הציל את חברו קוסקה והשתמש הקפיצה האחרונה שלו. וגם בגלל שהחוק אוסר על האנשים מהעבר להשתמש במכונה. ואז מאקוטו מגלה שנשארה לה עוד קפיצה, וכך היא חוזרת אחורה בזמן אל היום שבו היא קיבלה את היכולת הזאת. היא מספרת לצ’יאקי, והיא מבטיחה לו לשמור על הציור כדי שהוא יוכל לראות אותו. וכך הם נפרדים ומבטיחים אחת לשני שהן יפגשו בעתיד.
את הסרט ראיתי לפני יותר משנה. ואתמול ראיתי אותו שוב סתם בשביל התזכורת, ונזכרתי כמה באמת אהבתי את זה. והחלטתי שמגיע לו גם סיקור סקסי. האנימציה בסרט מדהימה ממש. גם האוסט שמתנגת לה ברקע מביאה את הטוב שבסרט הזה. עיצוב דמויות פאנטסטי. מקוטו אדירה וצ’יאקי בישי הורס. קוסקה ממש חמוד, הוא דמות מצוינת וטובה כול כך. אני חייבת לשבח גם את האפקטים והציור של הסרט הזה. באמת רואים את ההשקעה פה. הקאסט היה בסדר אני מניחה לא תמצאו פה את רומי פאקו או מאמורו מיאנו מדובבים מתחילים. אבל מה המדובבת של מאקוטו מצוינת, היא עשתה אותה באופן מושלם ממש. מאוד אהבתי את הקטע שהיא רצה והתנפשה. זה היה ביצוע מושלם כול כך. העלילה מאוד מקורית, ופשוט מושלמת. התחברתי אלייה כול כך. הכול פה כול כך מקורי ויפה שאני בקושי מצילחה להאמין. אני מאוהבת בסרט הזה. פשוט יצירת אומנות.
מאת hainechan ב-16 ביולי, 2009, נושאים: כללי
יש 2 תגובות לפוסט
28 ביוני, 2009
- פוסט זה מכיל ספויילרים. ראו הוזהרתם -

סיפורנו מתגלגל במאה ה15 שביפן. ילד צעיר בשם קוטארו וכלבו טובימארו בורחים מלוחמים סינים מסתוריים מסיבה לא ידועה. באותו יום הם פוגשים בסמוראי חסר שם (ננאשי- חסר שם ביפנית) בעל עבר אפל שגרם לו לקשור את חרבו לנדנה. כאשר סמוראים באים לקחת את קוטארו לסינים. ננאשי מציל את קוטארו אבל הכלב, טובימארו נפצע כאשר הגן על ננאשי מסכין מלאה ברעל. קוטארו מעסיק את ננאשי כדי שיציל את טובימארו וילווה אותו אל מקדש מנגאקו. הסינים מלווים בלוחמים חזקים, והלוחם הכי חזק ומאיים שלהם הוא סמוראי בשם רארו בעל שער זהוב ועיניים כחולות שכול רצונו הוא למצא יריב ראוי. מתגלה שהסינים מחפשים אחר ריכיבים להפקת שיקוי המקנה חיי נצח, שנקרא “סם החיים”. הנאובה חוזה שאחת למאה שנים נולד ילד, שאם משתמשים בדמו, ניתן להפיק תרופת פלא המקנה נעורי נצח. והילד הוא קוטארו. ננאשי וקוטארו מתחברים. וכעת, האם ננאשי יצליח להציל את קוטארו, והיה לו האומץ להוציא את חרבו?
אני יכולה להגיד שהסרט הזה אחד הטובים שיצא לי לראות. ההפקה היא של בונהס סטודיו אומנם לא ידוע ממש אבל בו הופקעו כמה אנימות מוכרות ואהובות. הוסט קלאב למשל ודארקר דן בלאק. האנימציה הייתה מעולה והקרבות בוצעו באופן מדהים וברור. עיצוב דמויות סקסי אני חולה על ננאשי וקוטארו ואיך לא על טובימארו. רק רארו נראה לי אחד מסומם, שלא קיבל אף פעם סטירה בחייו. וחבל. פסקול מושלם לדעתי התאים לאוירה ולסצנות הדרמטיות. הנופים היו מושלם לדעתי כול כך יפים. הסרט הזה קיבל אצלי 10 גדול ועגול ומגיע לו. סרט גאוני.
מאת hainechan ב-28 ביוני, 2009, נושאים: היסטוריה, דרמה, סמוראים, אקשן
יש 6 תגובות לפוסט
26 ביוני, 2009
התחרפנתי מהשרת של הבלוג הקודם אז באתי לפה לניסיון.
קוראים לי טליה או טליצ’ע תבחרו מה שבא לכם. גאנדמית צעירה שחולמת על הללויות ועדיין לא הספיקה על לוקונים וסטסונאים. או טיריות למרות שאני בספק. בעלת השם- כינוי פרוטוטייפ- prototype -פרסומת ממש לא סומייה לבלוג של נונצ’ע- חולת היבארים, קאמויים, אלנים, האיינות וחיות אחרות. פאנגיל קטלנית, כן יאוי עושה לי את זה, בוהאהאהא. תפחדו… ונשואה בעושר ואושר עם נונצ’ע, פלוס קאמויים מתרוצצים בבית D;
מאת hainechan ב-26 ביוני, 2009, נושאים: כללי
יש 2 תגובות לפוסט